ביאור:יהושע כב

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

יהושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של יהושע כב)

---

שניים וחצי השבטים חוזרים לעבר הירדן המזרחי ובונים מזבח שכמעט גורם למלחמת אחים

א אָז יִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה. ב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "אַתֶּם שְׁמַרְתֶּם אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ראה לעיל א, יג אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, וַתִּשְׁמְעוּ בְקוֹלִי לְכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם. ג לֹא עֲזַבְתֶּם אֶת אֲחֵיכֶם זֶה יָמִים רַבִּים עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִצְוַת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ד וְעַתָּה הֵנִיחַ נתן מנוחה ממלחמות יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לַאֲחֵיכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם. וְעַתָּה פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. ה רַק שִׁמְרוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וּלְדָבְקָה בוֹ, וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם". ו וַיְבָרְכֵם יְהוֹשֻׁעַ, וַיְשַׁלְּחֵם וַיֵּלְכוּ אֶל אָהֳלֵיהֶם. {פ}

ז וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה שלא באו לבקש עם ראובן וגד, אלא הצטרפו מאוחר יותר נָתַן מֹשֶׁה בַּבָּשָׁן וּלְחֶצְיוֹ נָתַן יְהוֹשֻׁעַ עִם אֲחֵיהֶם (מעבר) בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה המערבי, וְגַם כמו את חצי מנשה הקודם כִּי כאשר שִׁלְּחָם יְהוֹשֻׁעַ אֶל אָהֳלֵיהֶם וַיְבָרֲכֵם. ח וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: "בִּנְכָסִים רַבִּים שׁוּבוּ אֶל אָהֳלֵיכֶם, וּבְמִקְנֶה רַב מְאֹד, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִנְחֹשֶׁת וּבְבַרְזֶל וּבִשְׂלָמוֹת שמלות, בגדים הַרְבֵּה מְאֹד, חִלְקוּ שְׁלַל אֹיְבֵיכֶם עִם אֲחֵיכֶם שנשארו מעבר לירדן". {פ}

ט וַיָּשֻׁבוּ וַיֵּלְכוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשִּׁלֹה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ הַגִּלְעָד, אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתָם אֲשֶׁר נֹאחֲזוּ בָהּ עַל פִּי יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה. י וַיָּבֹאוּ אֶל גְּלִילוֹת ערבות הַיַּרְדֵּן אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וַיִּבְנוּ בְנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה שָׁם מִזְבֵּחַ עַל הַיַּרְדֵּן, מִזְבֵּחַ גָּדוֹל לְמַרְאֶה. יא וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "הִנֵּה בָנוּ בְנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֶל מוּל אֶרֶץ כְּנַעַן, אֶל באיזור גְּלִילוֹת הַיַּרְדֵּן אֶל עֵבֶר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לכיוון כלל בני ישראל, לכיוון ארץ כנען". יב וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּקָּהֲלוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם לַצָּבָא למילחמה, כי מזמן שהוקם משכן שילה נאסר להקריב בבמות פרטיות ("מִבַּלְעֲדֵי מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ" - פסוק יט). {פ}

יג וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל בְּנֵי רְאוּבֵן וְאֶל בְּנֵי גָד וְאֶל חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, אֶל אֶרֶץ הַגִּלְעָד, אֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן. יד וַעֲשָׂרָה נְשִׂאִים עִמּוֹ, נָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אָב לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ אנשים חשובים רֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם הֵמָּה לְאַלְפֵי של משפחות יִשְׂרָאֵל. טו וַיָּבֹאוּ אֶל בְּנֵי רְאוּבֵן וְאֶל בְּנֵי גָד וְאֶל חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, אֶל אֶרֶץ הַגִּלְעָד, וַיְדַבְּרוּ אִתָּם לֵאמֹר: טז "כֹּה אָמְרוּ כֹּל עֲדַת יְהוָה: מָה הַמַּעַל בגידה הַזֶּה אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לחזור בכם מללכת אחרי ה' הַיּוֹם מֵאַחֲרֵי יְהוָה, בִּבְנוֹתְכֶם לָכֶם מִזְבֵּחַ לִמְרָדְכֶם הַיּוֹם בַּיהוָה. יז הַמְעַט האם לא מספיק לָנוּ אֶת עֲוֺן פְּעוֹר שעבדנו את 'בעל פעור'. ראה במדבר כה ודברים ד, ג אֲשֶׁר לֹא הִטַּהַרְנוּ מִמֶּנּוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיְהִי הַנֶּגֶף בַּעֲדַת יְהוָה. יח וְאַתֶּם תָּשֻׁבוּ הַיּוֹם מֵאַחֲרֵי יְהוָה, וְהָיָה אַתֶּם תִּמְרְדוּ הַיּוֹם בַּיהוָה וּמָחָר אז מחר ה' אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִקְצֹף. יט וְאַךְ אִם אם אתם חושבים שארצכם טמאה ביחס לארץ ישראל, ועל ידי המזבח ניסיתם לקדשה טְמֵאָה אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם - עִבְרוּ לָכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּת יְהוָה אֲשֶׁר שָׁכַן שָׁם מִשְׁכַּן יְהוָה וְהֵאָחֲזוּ בְּתוֹכֵנוּ, וּבַיהוָה אַל תִּמְרֹדוּ, וְאֹתָנוּ ובנו אֶל תִּמְרֹדוּ בִּבְנֹתְכֶם לָכֶם מִזְבֵּחַ מִבַּלְעֲדֵי חוץ מ מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. כ הֲלוֹא עָכָן בֶּן זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם וְעַל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הָיָה קָצֶף, וְהוּא ולמרות שהחוטא היה רק אִישׁ אֶחָד, לֹא גָוַע בַּעֲוֺנוֹ לא רק הוא מת אלא 36 אנשים מתו בגלל חטאו (פרק ז)". {ס}

כא וַיַּעֲנוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, וַיְדַבְּרוּ אֶת רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: כב "אֵל אֱלֹהִים יְהוָה, אֵל אֱלֹהִים יְהוָה חזרה עד הדברים כנהוג באמירת שבועה, הוּא יֹדֵעַ וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע, אִם בְּמֶרֶד וְאִם בְּמַעַל בַּיהוָה אַל תּוֹשִׁיעֵנוּ אם מרדנו בה', שלא יציל אותנו מאסון (כי אנחנו בטוחים שלא מרדנו) הַיּוֹם הַזֶּה. כג לִבְנוֹת לָנוּ מִזְבֵּחַ לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי יְהוָה, וְאִם לְהַעֲלוֹת עָלָיו עוֹלָה וּמִנְחָה וְאִם לַעֲשׂוֹת עָלָיו זִבְחֵי שְׁלָמִים, יְהוָה הוּא יְבַקֵּשׁ ידרוש ויברר את האמת. כד וְאִם לֹא מִדְּאָגָה מִדָּבָר מהדבר שיתואר בהמשך הפסוק עָשִׂינוּ אֶת זֹאת לֵאמֹר: מָחָר בעתיד יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ לֵאמֹר: 'מַה לָּכֶם וְלַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל? כה וּגְבוּל נָתַן יְהוָה בֵּינֵנוּ וּבֵינֵיכֶם, בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד, אֶת הַיַּרְדֵּן, אֵין לָכֶם חֵלֶק בַּיהוָה', וְהִשְׁבִּיתוּ בְנֵיכֶם אֶת בָּנֵינוּ לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה. כו וַנֹּאמֶר: נַעֲשֶׂה נָּא לָנוּ לִבְנוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ, לֹא לְעוֹלָה וְלֹא לְזָבַח. כז כִּי עֵד הוּא בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם וּבֵין דֹּרוֹתֵינוּ אַחֲרֵינוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת יְהוָה לְפָנָיו בְּעֹלוֹתֵינוּ כשנקריב עולה, נעלה אותה למשכן וּבִזְבָחֵינוּ וּבִשְׁלָמֵינוּ, וְלֹא יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם מָחָר לְבָנֵינוּ: 'אֵין לָכֶם חֵלֶק בַּיהוָה'. כח וַנֹּאמֶר: וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ וְאֶל דֹּרֹתֵינוּ מָחָר דברים כדוגמת מה שנאמר בפסוק כד, וְאָמַרְנוּ: רְאוּ אֶת תַּבְנִית מִזְבַּח יְהוָה אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ, לֹא לְעוֹלָה וְלֹא לְזֶבַח, כִּי אלא עֵד הוּא בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם. כט חָלִילָה לָּנוּ מִמֶּנּוּ מעצמנו (ולא רק בגלל דיבריכם) לִמְרֹד בַּיהוָה וְלָשׁוּב הַיּוֹם מֵאַחֲרֵי יְהוָה לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לְעֹלָה לְמִנְחָה וּלְזָבַח, מִלְּבַד מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר לִפְנֵי מִשְׁכָּנוֹ". {פ}

ל וַיִּשְׁמַע פִּינְחָס הַכֹּהֵן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה וְרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וּבְנֵי מְנַשֶּׁה, וַיִּיטַב בְּעֵינֵיהֶם. לא וַיֹּאמֶר פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל בְּנֵי רְאוּבֵן וְאֶל בְּנֵי גָד וְאֶל בְּנֵי מְנַשֶּׁה: "הַיּוֹם יָדַעְנוּ כִּי בְתוֹכֵנוּ יְהוָה אֲשֶׁר כי לֹא מְעַלְתֶּם בַּיהוָה הַמַּעַל הַזֶּה, אָז ובכך הִצַּלְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִיַּד יְהוָה". לב וַיָּשָׁב פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהַנְּשִׂיאִים מֵאֵת בְּנֵי רְאוּבֵן וּמֵאֵת בְּנֵי גָד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּשִׁבוּ אוֹתָם דָּבָר. לג וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבָרֲכוּ אֱלֹהִים את ה' לאות תודה שהצילם ממלחמת אחים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אָמְרוּ לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם לַצָּבָא לְשַׁחֵת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד יֹשְׁבִים בָּהּ. לד וַיִּקְרְאוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד לַמִּזְבֵּחַ בשם: 'עֵד', והסבר השם:, כִּי עֵד הוּא בֵּינֹתֵינוּ כִּי יְהוָה הָאֱלֹהִים. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• את האיסור להקריב בבמות אחרי שהוקם משכן קבע בארץ ישראל לומדים מדברים פרק יב: "וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן, וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ... וְהָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם - שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם... הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם".
• ל"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן" (פסוק יג) יש כבר ניסיון מוצלח בקנאות לה' (במדבר כה יא) ולכן אולי נבחר גם כאן לעמוד בראש המשלחת.

ערך בוויקיפדיה: מזבח שניים וחצי השבטים